אני פשוט אוהבת ארגונים ומפעלים שממוקמים בקיבוצים. הכל כל כך פסטורלי שתמיד נדמה לי שזו גם האווירה בתוך העבודה עצמה.
הדר שקד – מחלקת משאבי אנוש פחמס
ושם בקיבוץ עין חורש פגשתי את הדר שקד שהבהירה לי שהדברים קצת יותר מורכבים ממה שהם נראים ולהיות חברת קיבוץ ומנהלת משאבי אנוש במפעל הקיבוצי זה לא תמיד פשוט.
מפעל פחמס אריזות עוסק בפיתוח, ייצור ושיווק של אריזות קשיחות עבור השוק התעשייתי והיא היצרנית הגדולה ביותר בישראל של חביות מתכת, חביות פלסטיק, חביות קרטון וג'ריקנים ומסתבר שיש רק 250 מפעלים כאלו בעולם כולו.
המפעל שהוקם בשנת 1935 ! עבר שינוי לפני מספר שנים כאשר נקנה והיא והמנכ"ל החדש הובילו למעשה את המפעל מקיבוצי טיפוסי לעיסקי ומרוויח, כולל פרידה מאנשים טובים שלא התאימו לשינוי.. והיום מתוך 130 עובדים פחות מ 30 הם חברי הקיבוץ.
הדר מציגה התמודדות שרובנו לא מתמודדים איתה.. מה קורה כשמקום העבודה הוא בעצם בבית !
"זה לא פשוט להוביל שינוי, לפטר עובדים, לעשות מהלכים שלא כולם אוהבים ואז כשהולכים הביתה זה ממשיך.. כי את פוגשת את מי שנאלצת לפטר היום בחדר האוכל".!.
הדר למדה מדעי ההתנהגות , עבדה בחברות השמה והקימה את מחלקת משאבי האנוש של ברוקס-קרת, היא מאד אהבה את התפקיד ואז קיבלה הצעה מפתה מפחמס . הדר חברת עין החורש התלבטה אבל קסם לה מאד הרעיון של לעבוד בקיבוץ.
"אני כמעט 5 שנים כאן ומרגישה שכל הזמן לומדת, הדברים מאד משתנים פה, יש הרבה שינויים בתפיסה". הדר מדברת באהבה על המקום וכיצד קיבלה במה מהמנכ"ל החדש אשר איפשר ועודד אותה להוביל את המפעל לשינוי בתפיסת המשאב האנושי: " הרבה עבודה מול המנהלים, כיצד לעבוד מול העובדים שלהם, להניע, תהליכי משוב כדומה. היה מאתגר מאד להנהיג תהליכים לאחר שנים של התנהלות עצמאית בתחום כח האדם של המנהלים "
הדר אירחה אותי במשרדה הנעים עם המרפסת והגינה כיאה למפעל בקיבוץ 
החוויה כולה שיקפה את התחושה המשפחתית והערכית שהמקום מצליח לשמר למרות כל השינויים שעבר.
אתם יכולים לפגוש את הדר שקד בקהילה שלנו : pachmas-packaging
