לא מזמן ישבתי מול מועמדת בראיון עבודה. השיחה קלחה, והמועמדת סיפרה על עצמה והוסיפה בין היתר כי בנה התגייס ממש שבוע קודם ועד כמה היא דואגת. מה שעבר לי בראש היה " "באמת? בן בצבא? בת כמה את? לא הייתי מאמינה …" אבל עצרתי את עצמי ברגע האחרון כי אומנם יתכן וזו מחמאה אבל האם בכלל מותר לי לשאול אותה דבר כזה?
מבולבלים ? גם אנחנו … 
אז מה מותר לשאול בראיון עבודה, מה אסור ? מתי כן ומתי לא.. לאחרונה אנו נתקלים יותר ויותר בתביעות אשר הוגשו על ידי מועמדים לעבודה בטענות שונות של אפליה, אז חשבתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר בצמד המילים "דיני עבודה" ופגשתי את עורכת הדין קרן זיו. קרן מתמחה בתחום של יחסי עבודה ודיני עבודה, ועוסקת בתחום כבר למעלה מ- 12 שנה , היא בעלת משרד המתמחה במשפט העבודה וביחסי עבודה קיבוציים ואישיים, ומעניק שירותי ייעוץ משפטי למעסיקים מהמגזר הציבורי והמגזר הפרטי .
" המטרה שלי היא לתת כלים משפטיים פרקטיים למעסיקים ולעוסקים בתחום משאבי האנוש על מנת שיוכלו להתמודד עם העולם הסבוך והמורכב הזה של משפט העבודה. מדובר בתחום דינאמי ומתפתח וכל נושא יחסי העבודה נהיה יותר ויותר דומיננטי בחיי היום יום של מעסיקים בכלל ושל מנהלות משאבי אנוש וגיוס בפרט".
עו"ד קרן זיו
כששאלתי אותה על סיבת ההתעוררות ולמה זה קורה יותר ויותר, הרחיבה קרן ופירטה: " בעיני זה קורה משלושה טעמים מרכזיים :
- שינויים בחקיקה – החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה והתיקונים הדחופים בחוקי העבודה, כמו למשל : חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, וחוק עבודת נשים .
2. הפסיקה – נראה שבית הדין לעבודה יותר אקטיביסטי בשנים האחרונות,ומוציא תחת ידיו לעיתים תכופות פסיקות חדשות, אשר משפיעות על מהלך יחסי העבודה במשק. כמו כן רואים מגמה של התפתחות טבעית בפסיקה לאורך השנים . כך למשל בנושא השימוע אשר התפתח עם השנים מחובה לערוך שימוע במגזר הפרטי במקרה של פיטורין בלבד (פס"ד גוטרמן), לחובה לערוך שימוע גם במקרה של מעבר מתפקיד לתפקיד במקרה של הרעה בתנאי העסקה, ולאחרונה – גם לחובה לערוך שימוע בהגיע עובד לגיל פרישה ומבקש להמשיך לעבוד (מקום בו קיים נוהל העסקת עובדים מעבר לגיל פרישה – פס"ד אוניברסיטת בר-אילן).
3. הגברת המודעות של העובדים – עולם הידע חשוף בפני כולם, וכך גם הגישה לאינפורמציה. כיום, מועמדים לעבודה, כבר בשלב השיחה הטלפונית, יודעים מהן הזכויות שלהם, ובמיוחד מודעים לזכויותיהם בנושא איסור הפליה מטעמי הריון, גזע וכו' .
מהם החוקים אשר הכי חשובים ורלוונטים לעוסקים בגיוס?
"ברמה היומיומית לאנשי הגיוס, העוסקים בראיונות ובתהליכים מול מועמדים, הכי חשוב להכיר את החוקים העוסקים באיסור הפליה, ובתוכם: חוק שיווין הזדמנויות בעבודה, חוק עבודת נשים וחוק שירות מילואים. כך למשל אסור לנו כלל לשאול על מצב משפחתי של מועמד (גם לא גבר), אסור לשאול שאלות הקשורות לדת (למשל: האם הוא שומר שבת?), אסור כמובן לשאול שאלות הקשורות להיריון והורות (למשל: האם יש סידור לילדים?), וכן אסור לשאול שאלות הקשורות לשירות מילואים (למשל: האם המועמד עושה מילואים? או כמה ימי מילואים הוא עושה בשנה?).
קרן מספרת כי : "לאחרונה, פגשתי לא מעט אנשי משאבי אנוש, אשר בשל אמרה לא נכונה אשר נאמרה במהלך יחסי העבודה או בשל שאלה לא נכונה אשר נשאלה במהלך ראיון העבודה, מצאו את עצמם נאלצים להתמודד עם הליכים משפטיים מיותרים, אשר יכולים להגיע אפילו לידי חשיפה של החברה לאחריות פלילית . לכן חשוב, כי העוסקים בתחום יהיו מודעים לחוקי העבודה, וירכשו כלים וידע על מנת שיוכלו להתמודד עם האתגרים החדשים והמתחדשים חדשות לבקרים בתחום זה. כל זאת עוד לפני שדיברנו על החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה והשלכותיו…"
אז מה עושים ?
קרן מייעצת לעוסקים בגיוס לדעת את הבסיס ביחסי העבודה ובמשפט העבודה, וטוענת כי כיום אי אפשר לראיין עובד בלי הכללים הבסיסים בתחום, שכן "כל שאלה תמימה ולא במקומה יכולה לחשוף אתכם ואת הארגון שלכם לתביעה"
אז מה כן מותר לשאול? איך בכל זאת מצליחים לקבל את האינפורמציה החשובה לנו ללא עבירה על החוק? עו"ד קרן זיו תתארח אצלנו פעם בחודש ותציג מקרים, תענה על תשובות ועוד ..
בנוסף תוכלו להכיר את קרן בכנס הקרוב (חודש מאי) בו תתן לנו כלים חשובים להתמודדות מאתגרת זו – פרטים בקרוב.
ניתן להעביר אלינו שאלות/סיטואציות שנקלתם בהם וקרן תתייחס אליהם בפינה החודשית – להפנית שאלות : info@sharing-hr.co.il
