חווית הגיוס – שני צדדים למטבע 

חלק ב – ראיון העבודה 

 …Let's Talk 

מועמדים טוענים מגייסים עונים 

ראיון עבודה

"לשאול אם אני מבין בכל ה'חוטים' האלה במחשב זו לא הדרך למשוך אותי לארגון. בנוסף, להגיד לי שהעבודה דורשת השקעה מרגיזה במיוחד, כי זה כמובן בניגוד לעבודה הקודמת שבה רק שתיתי בירה כל היום…". "יש להתאים את ידע המגייסים לתפקידים המוצעים. להסביר למגייסים את התפקיד והשוני בין התחומים השונים אפילו באותו מקצוע".  "בני אדם חשובים יותר מהגדרות תפקיד. הרבה חברות טוענות שהן מחפשות את הנשמה ואת הבן אדם, אבל במעמד הריאיון זה מרגיש כמו חקירה צולבת."

אלו חלק מהטענות שהעלו המועמדים בחלק בו נשאלו על שלב הסינון וראיונות העבודה ואלו התשובות, תגובות והמלצות של חברות הקהילה – מגייסות מנוסות. השבוע הצטרפו אלינו וענו למועמדים :

מיכל לוין – מנהלת משאבי אנוש אסותא השלום

נטע קמין – מנהלת משאבי אנוש – חברת הסטאטראפ Tracx

חני הראל –  Talent Acquisition Specialist בחברת Kaltura

סיגל – מגייסת בחברת הייטק גלובאלית

מזכירה למי שהצטרף רק עכשיו .. מאיה בוכניק בעלת הבלוג  Career Tips For Geeks ואנוכי (מיכל – Sharing HR) חשבנו שהגיע הזמן שהצדדים קצת ידברו . .מאיה העבירה סקר מקיף בקרב מחפשי עבודה ואנחנו פה בקהילת Sharing HR  לקחנו על עצמו להסביר איך הדברים נראים מהצד של המגייס

שני צדדים למטבע כבר אמרנו ? …

 לצפייה בטענות המלאות ובנקודות שהעלו מחפשי העבודה

 ראיונות טלפוניים

"המראיינים לא תמיד יודעים למסור פרטים בסיסיים במעמד השיחה הראשונה. זה יוצר רושם פחות טוב לארגון"."אם יש לכם ספק ביכולתו להגיע למקום העבודה שרחוק ממגוריו, למה אתן טורחות להתקשר אליו בכלל?" "את הריאיון הטלפוני צריכים לעשות המנהלים המקצועיים ולא אנשי גיוס""

סיגל - יש לקחת בחשבון שמטרת הריאיון הטלפוני הוא סינון ראשוני, לשני הצדדים .לראות שעל פניו הידע אשר התפקיד מצריך יחד עם התפקיד אותו מחפש המועמד תואמים .  כפי שנאמר כאן בעבר יש הרבה "אפור" בתחום הגיוס ולראיון העבודה פנים מול פנים יש משקל רב וכך גם אם ההגדרות למה אנו מחפשים היו ברורות יתכן ובשלב הריאיון נראה עוד זוויות בניסיון וביכולות המועמד שיכולות להתאים.

נטע קמין  - אכן לקראת ראיון טלפוני, גם על המראיין להיערך עם מידע לגבי המשרה- דרישות התפקיד, הסביבה המקצועית, הארגון וכד'. יחד עם זאת בהחלט יתכן מצב שבו המועמד יעלה שאלה- שעבורו היא נראית אולי בסיסית אך היא כלל לא מובנת מאליו / אין ברשות המראיין פרטים למסור במעמד השיחה הראשונית. זה עשוי לקרות וזה לגיטימי ואין זה משליך על הארגון או מקצועיות התהליך.

ולגבי ביצוע הריאיון על ידי המנהלים המקצועיים –  אנשי גיוס יכולים בהחלט לערוך סינון טלפוני ראשוני על סמך כללים מנחים של המנהלים המקצועיים ולהקל בכך על העומס המוטל על מנהלים מקצועיים (שעבודת המיון והסינון אינה עיקר תפקידם). במקומות של ספק או כשלב סינון נוסף – מנהל מקצועי יערוך גם הוא ראיון טלפוני – על מנת לוודא התאמה מקצועית ולתאם ציפיות, טרם זימון לראיון.

 מיכל Sharing HR  - בצד המרואיין . אם הזמן לא נוח לך אנא ידע על כך. חשוב שתהיה מרוכז בשיחה ופנוי אליה.. אז זה בסדר גמור להתנצל ולבקש מס' טלפון לחזור אליו להמשך השיחה.

ברוב המקרים מטרת הריאיון הטלפוני הוא בדיקה ראשונית לבחון האם יש התאמה בין הצדדים ובמידה וכן לחזור אל המועמד . לגבי המרחק .. יש מועמדים רבים אשר מוכנים לשנות את מקום מגוריהם ולכן חבל לא להתקשר ולנסות.

כמו כן, שימו לב לדרך בה אתם מתבטאים, לא פעם אני מרגישה בשיחה שהמועמד אדיש ואינו גמיש בקביעת מועד הראיון .אנו נבוא לקראת מועמד שעובד ונקבע בתחילת/סוף יום ראיון אבל יש צורך בגמישות מצד המועמד אשר לא פעם מבקש להגיע בשעה 18:30  וכו' .

לצפייה בטענות המלאות של הסקר לחלק זה

ידע מקצועי של  מנהלי גיוס ו HR במהלך הראיון

 " שיבינו על מה הם מדברים- יש הבדל מהותי בין my sql לבין ms sql מבחינת העולמות והדרישות. גם לשאול אם אני מבין בכל ה'חוטים' האלה במחשב זו לא הדרך למשוך אותי לארגון. בנוסף, להגיד לי שהעבודה דורשת השקעה מרגיזה במיוחד, כי זה כמובן בניגוד לעבודה הקודמת שבה רק שתיתי בירה כל היום.."  "לחייך! אנשי משאבי אנוש צריכים להיות בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד ולכן כדאי לבחון יותר את הפן הרגשי ופחות את הפן הטכני של התפקיד ואז אולי אנשי המקצוע בתחום יהיו יותר נעימים ומקצועיים" 

מיכל לוין – מטרת הריאיון במשאבי אנוש הוא אישיותי, לבחון האם המועמד מתאים לתרבות הארגונית, למנהל הישיר וכיצד ישתלב בצוות. המועמד מגיע לאחר סינון ראשוני טלפוני וקורות החיים שלו וכך ברור שעל פניו יש את הידע המקצועי . את עומק המקצועיות יבחן המנהל המקצועי. אבל חשובה לא פחות ההתאמה האישיותית לאופי התפקיד, הצוות והארגון.

 נטע קמין – באשר לרמת הידע- אני מסכימה בהחלט. לרכישת ידע והבנה טכנולוגית בסיסית (אפילו ברמת 'buzz words' , מושגים וההקשרים הכלליים) יש תרומה משמעותית וערך רב לפונקציית הגיוס. מעבר ליעול ומיקוד תהליך הסינון והמיון, זה עוזר ליצר שיח מקצועי, פתוח ומעמיק יותר עם המועמד, משדר רצינות ומעורר תחושת אמון והבנה שמהצד השני של המתרס יש פרטנר ש'מבין ענין'. יחד עם זאת, באופן טבעי אנשי גיוס בארגון מטפלים במגוון רחב של משרות טכנולוגיות ולא יכולים לרכוש ידע מקיף בכל התחומים. תמיד יהיו נושאים שחדשים להם או פחות בתחום התמחותם, על אף הכוונות הטובות. כך שלצד למידה מתמדת והעמקה מצד אנשי הגיוס, מועמדים יכולים לגלות מצדם סובלנות והבנה לכך שאנשי גיוס ומשאבי אנוש הם בבסיסם לא מומחים טכנולוגיים ולא אמורים להיות כאלו. עוד אוסיף שכשמועמד מסביר לי בנועם הליכות ובפשטות מושג שאולי טעיתי לגביו בהקשר של קורות חייו – זה "מוסיף לו נקודות" על חביבות וחן.

באשר להתנהלות הבינאישית – אני בהחלט תומכת בגישה של מאור פנים, רגישות ונועם הליכות בממשק מול מועמד. משאבי אנוש הם במידה רבה ה'פנים' של הארגון והממשק הראשוני והמרכזי של המועמד עם הארגון ויצירת חווית גיוס חיובית לאורך כל הדרך מרימה תרומה משמעותית ליכולת הארגון למשוך אליו עובדים ראויים כמו גם לתרום למיתוגו כמעסיק אטרקטיבי.

לצפייה בטענות המלאות של הסקר לחלק זה

ראיון עבודה על ידי המנהל המקצועי   

"רוב המראיינים לא מבינים כלום בתהליך הגיוס והם צריכים לעבור קורס קצר בראיונות עבודה. לא כל אחד שמחפש עובדים יכול לבצע ראיון עבודה" , "ארגונים צריכים לעקוב גם אחרי המנהלים שקולטים את העובד בסוף, איך הם מתייחסים אליו ומתנהלים מולו "  "בחברות גדולות לפעמים יש סתירות בין המידע שמקבלים ממחלקת כוח האדם לבין תיאור התהליך או המשרה שמגיע מהמראיינים המקצועיים- חוסר תקשורת בין שני הגופים".

נטע קמין – מיומנות ראיון אמורה להיות חלק מארגז הכלים של מנהל, כמיומנות ניהולית לכל דבר. יחד עם זאת יש לזכור כי זו איננה מומחיותם של מנהלים . הם יכולים להיטיב לשאול שאלות מקצועיות ולאמוד את מידת ההתאמה המקצועית של המעומד- אך בכל הקשור לדרך, ההתנהלות מול המועמד ואופן שאילת השאלות- זו מיומנות נרכשת וכלל לא מובנת מאליו. בשל כך ארגונים רבים משקיעים משאבים רבים בטיפוח מיומנות זו והקניית הכלים הנכונים לניהול ראיון. זו השקעה קריטית והיא מרימה תרומה משמעותית להצלחת תהליך הגיוס , משיכת המועמדים המתאימים , שימורם בתהליך ובחירת המועמד הנכון  . כל זה לצד יצירת חווית מועמד חיובית, שהיא כה משמעותית , ביחוד בעתות של תחרות עזה על עובדים.

מיכל לוין מאסותא – מסכימה . אין ספק שחשוב שגם למנהלים המקצועיים יהיה ידע בתהליך ראיון תקין.  אנו מקיימים הדרכות וחשוב לנו לתת למנהלים את הכלים המתאימים

נטע קמין  ממליצה למגייסים – מעקב אחר קליטת עובד והשתלבותו בתפקיד ובחברה זה סופר קריטי! אנחנו משקיעים מאמצים רבים במיתוג מעסיק, משיכת מועמדים והשגת טאלנטים- אך צריך לזכור גם את היום שאחרי, כשהעובד שכל כך חיזרנו עכשיו ובחרנו בו אחרי תהליך מפרך , מתחיל את דרכו בחברה. יש לזכור כי זו תקופה מאוד רגישה של מבחן השתלבות מקצועית וחברתית ועבור עובד חדש היא רוויה עמימות, טשטוש מעמד וחששות מרובים . ללא הנחיה, תמיכה , ליווי ותשומת לב ניהולית, אנו עלולים במקרים קיצוניים לאבד את העובד, שעלול לנטוש תוך זמן קצר בשל אי שביעות רצון או חוסר יכולת להשתלב בארגון וזהו נזק משמעותי לארגון.

לצפייה בטענות המלאות של הסקר לחלק זה

יחס במהלך ראיונות העבודה

 "תכבדו, אבל באמת תכבדו את מי שיושב מולכם! הבן אדם הפסיד יום עבודה… מתרגש… התכונן… וכן.. הוא תלוי בכם באיזשהו אופן"    "לצאת מהתפיסה שההתאמה לתפקיד צריכה להיות 100%. כל השאלות הדקדקניות האלו, הירידה לפרטים שלא משרתת אף אחד, נהפוך הוא, גורמת ללחץ ונזקים – הכל אפשר ללמוד. בני אדם חשובים יותר מהגדרות תפקיד"." "המעסיקים דורשים – ובצדק ! – דרך ארץ, יושרה, הגינות, יחסי אנוש וכדומה. אז מה לגבי נאה דורש, נאה מקיים ?"

חני הראל -   קחו בחשבון שגם המראיינים לעיתים מתרגשים, לא מרוכזים וכיוב', גם הם מתכוננים לראיון  – לא מצדיק בשום אופן התנהלות של חוסר כבוד אך קחו בחשבון שגם המראיין הוא בן אדם. הראיון הוא קצת כמו בליינד דייט- לשני הצדדים יש אחריות על הצלחתו וחובה לנהוג בכבוד כלפי הצד השני. כמו כן – לעיתים נוצר הרושם בקרב המועמדים שראיון HR הוא "עלה תאנה" וכל מטרתו להגיש חוזה בסופו למרואיין, לעיתים אנו נתקלים ביחס של זלזול בעיקר למראיינים מצד HR- מה אתם כבר יודעים? ברור שאין לכם ניסיון או רקע טכני/ טכנולוגי/ פיננסי וכיוב'  – תתפלאו כמה ניסיון יש לHR עם אנשים ואפילו תאמינו או לא הבנה מקצועית (חלקם מגיעים מרקע מקצועי/ טכני בגלגול קריירה קודם – ולחלקם סתם ניסיון רב כיוון שהם מראיינים הרבה לתחומים מסויימים במשך שנים)

מיכל לוין –קורה לא פעם שבסופו של דבר מועמד אשר "על הנייר" הרקע המקצועי שלו לא תאם בדיוק את דרישות התפקיד אבל הוא הרשים מאד בראיון והמנהל המקצועי ראה א הפוטנציאל והחליט שכדאי לו להשקיע במועמד

חני הראל : נכון, אנחנו לפחות מאוד מקפידים על כך באופן גורף בקרב כל המראיינים על יחס הוגן, הגעה בזמן לראיון של המראיין, מתן תשובות למועמדים בכל שלב ושמירה על שקיפות ככל הניתן בתהליך. ההתייחסות היא כאל שווים, כמו שאנחנו בוחנים את המועמד ברור לנו שגם הוא בוחן אותנו. לכן על המועמדים להגיע בגישה כזו לראיון: במידה ושואלים שאלות לא חוקיות – אל תענו, תגיבו בהתאם- בנימוס אך בתקיפות. במידה ונותנים לכם להמתין יותר מדי זמן (20-30 ד') מבלי להתנצל או להסביר – קומו ולכו.

נטע קמין ממליצה למגייסים שבינינו :  

פעמים רבות מנהלים ומגייסים מעדיפים לדבוק בדרישות המשרה, הן מספקות מעין מצפן ומפרט ברור, שעמידה בו תאפשר לסנן, למיין ולזהות התאמה ביתר קלות .לעתים דווקא מועמדים ש'על הנייר' נראים מושלמים לתפקיד ומביאים את הניסיון שהוא 'בול' מה שחיפשנו- עלולים לאכזב. יתכן והם 'עייפים', לא מוצאים אתגר ועניין בתפקיד שכבר עשו במסגרת אחרת וככלל- מגלים לעתים שלא כל הנוצץ זהב . לעומת זאת, כשמשתחררים מעט מרשימת הדרישות הנוקשה ומסתכלים על האדם ולא רק על קורות החיים והניסיון המוכח, אפשר לזהות פוטנציאל גדול, כשרון, להט ורעב ללמידה ומוטיבציה גדולה להצליח – שהיא כח מניע אדיר להדביק פערי ידע ומיומנות .
אם המועמד מביא איתו את היסודות הנכונים, תפיסת תפקיד נכונה, יכולת ומוטיבציה לצד אחוז מספק של ניסיון רלבנטי- כדאי מאוד לתת צ'אנס. מניסיון עבר, בכל פעם שיצא לי לגייס מועמד על סמך פוטנציאל , 'הימור מושכל' ותחושת בטן-  נחלתי הצלחה כבירה. מועמדים אלו התמידו בתפקיד לאורך זמן, התקדמו בארגון וחלקם אף הפכו לשחקני מפתח של ממש. 1:0 לטובת פוטנציאל 

אכן , שני צדדים למטבע

אבל כמו תמיד חשוב לזכור שהמטרה היא משותפת 

"למצוא אחד את השני " .-

מגייס את המועמד המתאים ומועמד את התפקיד המתאים בארגון המתאים  

נתראה בתגובות לחלק הבא – בשבוע הבא 

מיכל 

 חלק א' –  אמינות ושקיפות

 …Let's Talk 

מועמדים טוענים מגייסים עונים 

שקיפות בתהליך הגיוס

למי שהצטרף רק עכשיו נסביר קצת מה קורה פה .. מאיה בוכניק בעלת הבלוג  Career Tips For Geeks ואנוכי (מיכל – Sharing HR) חשבנו שהגיע הזמן שהצדדים קצת ידברו . .מאיה העבירה סקר מקיף בקרב מחפשי עבודה ואנחנו פה בקהילת Sharing HR  לקחנו על עצמו להסביר איך הדברים נראים מהצד של המגייס

שני צדדים למטבע כבר אמרנו ? …

 לצפייה בטענות המלאות ובנקודות שהעלו מחפשי העבודה

 מחפשי עבודה יקרים, 

העליתם נקודות חשובות בנושא האמינות והשקיפות בנושאי מידע, מודעות דרושים ושכר. פנינו למספר מנהלות בתחום כדי שיגיבו לנושאים שהעליתם וכן יציגו את הרציונאל והתהליך מהצד מצד הארגון והמגייס.  עידית כהנא מחברת Xura, לילך מחברת online מובילה ומיכל מוזיקנט מחברת "עמיתים" החליטו להרים את הכפפה ולענות …

אז ככה זה נראה מהצד שלנו – המגייסים :

שקיפות במידע

"תגידו את האמת בנוגע לתפקיד! ציינו שעות עבודה בצורה שקופה, האם יש צורך לעבוד גם מהבית באופן תדיר? תנאי שכר – רצוי להגיד בשלב מוקדם יותר." "תנו למועמד דרכים לבדוק האם הארגון מתאים לו. אל תבטיחו הרים וגבעות. היו ישרים לגבי התפקיד ועתיד החברה." "התייחסות מקצועית יותר לדורש העבודה כבר בשלב הראיון הטלפוני, קרי,כשמסתירים למועמד את "מגרעות המשרה" (אין קרן השתלמות, משכורת לא לפי הציפיות, עובדים ביום שישי, משרה לפי שעות וכיו"ב) ומגלים לו אותם ב'שיטת הסלמי' בראיון."

עידית – " אנחנו בהחלט פועלים כך! המועמד מתראיין ראיון מקצועי ובו מקבל את הפרטים על המשרה ומה נדרש ממנו כגון תחומי אחריות ,צורת עבודה, היקף שעות ואם זה מתאים ונכון המועמד גם נחשף לאנשים מהצוות. בראיון משאבי אנוש במידה ויש לו שאלות על הארגון אני שמה הכל על השולחן…אנחנו לא מסתירים דבר כי אנו ממש לא מעוניינים שמועמדים יחוו אכזבה או תיסכול..לא עבורם ולא עבורנו"

מיכל  – " כדי להימנע ממצב כזה שבו המועמד מרגיש שלא קיבל את כל המידע, אני ממליצה למועמד להגיע לראיון עם 3-4 שאלות שמאד מאד חשוב לו לדעת כבר בראיון הראשון , גם אם לא אומרים לו בצורה מפורשת שיש עבודה ביום שישי /יש צורך בעבודה מהבית – אפשר ורצוי לשאול בסיום הראיון ! חשוב שהמועמד יבין מה התפקיד אליו הוא מיועד בסיום הראיון ואם לא מבין – מותר ולגיטמי לבקש הבהרות"

לילך - " אני מאמינה בשקיפות – בלעדיה שני הצדדים מפסידים. חלק מהדוגמאות כאן הן אכן חמורות – מעסיק שמשקר למועמד עושה לעצמו נזק בסופו של דבר, וגם לעובד. לתחושתי זוהי דוגמא קיצונית ואינה הכלל, אלא יוצא מן הכלל.עם זאת, אני ממליצה למועמדים לא להתבייש ולשאול לגבי נושאים שחשובים להם כמו עבודה מהבית, תנאים סוציאליים, שעות עבודה נהוגות/גמישות בשעות העבודה. לברר דרך הלינקדאין האם יש להם חברים בחברה הפוטנציאלית ולתחקר אותם על חווית העבודה שלהם. יש גם אתרים שעושים דירוג כזה.אספו מידע על הארגון כמו שהארגון אוסף מידע עליכם (ראיון, ממליצים, רשתות חברתיות).

מודעות דרושים

 "עדכנו את המגייסות שלכם ואת חברות ההשמה איתן אתם עובדים, לגבי דרישות המשרה – כולל מידע נוסף: אפשרויות קידום אם כלולות בתפקיד ולאן..שעות נוספות עבודה מהבית.. " .."כשאתם כותבים פירוט משרה – אנא אל תציינו את כל הטכנולוגיות שנמצאות כרגע בשימוש בצוות…", " "אמינות – שלא יפרסמו תפקידים שלא באמת מגייסים עבורם או ששכחו להוריד מהאתר."

לילך – חלק מהמידע אכן אמור להיות זמין בשלב בראיון הטלפוני, אך חלקו אינו אמור להיות זמין לכל העוסקים במלאכת הגיוס, ואמור להינתן רק בשלבים מאוחרים יותר בתהליך. חברת השמה לא אמורה להכיר את המיפוי הארגוני עד רמה כזו שתדע מה הן אפשרויות הקידום.המגייסת והמנהל המקצועי – כן. 

בנוגע לפרסום המשרות – הכל נכון בעולם אידיאלי… אבל המציאות שונה. בהחלט יתכן שמשרה שאוישה עדיין מופיעה באתר לאחר יומיים. מכאן לקפוץ למסקנה שהחברה לא אמינה נראה לי קצת מוגזם…. אם באופן קבוע האתר לא מעודכן ומכיל משרות שאוישו כבר לפני שבועות /חודשים אז זה אכן לא בסדר.

מיכל Sharing HR   – מענה למודעות/שליחת קורות חיים – אחד האתגרים איתו מתמודדים המגייסים הוא עומס, עומס של קורות חיים אשר רובם לא רלוונטים ומתוכם עליהם לאתר את המועמדים המתאימים.. עם יד על הלב.. כמה פעמים שלחת קורות חיים לתפקיד שאת/ה יודע/ת שאת/ה לא מתאים/ה לדרישות המשרה ?

לילך – מנהל מגייס מציין את כל הטכנולוגיות הרלוונטיות מתוך ידיעה שלמועמדים אין את כל הטכנ' הנ"ל, אלא את חלקם. וזה בסדר גמור !! את הטכנ' החשובות מדגישים כדרישת חובה ואת השאר כ nice to have. לפחות זה המצב אצלנו בארגון. אם מועמד חושב שזה בזבוז זמן להגיע לראיון כזה הוא מוזמן לציין על גבי קורות החיים שלו מה רמת הידע שלו בטכנולוגיות השונות.  זה יעזור למגייסים להבין טוב יותר מה היכולות של המועמד ולקבל החלטה האם לזמנו לתהליך.

ציפיות שכר

"לא לבקש מהמועמד להגדיר ציפיות שכר מבלי שהוא קיבל אינפורמציה מספקת על התפקיד, גודל החברה, היקף העבודה וכו'. בכלל, החברה המגייסת היא זו שצריכה לתת את המידע הזה." "תגידו מראש מה ציפיות השכר ותפסיקו את המשחק המיותר הזה"

עידית – "לגבי ציפיות שכר ,חשוב לשמוע את המועמד! במידה ויש פער או צפוי להיות פער, אנו שואלים האם המועמד גמיש על מנת שנמשיך התהליך"

לילך – "המשחק " הזה אינו מיותר  – זה חלק ממשא ומתן על שכר. הוא אולי לא נעים אך הוא חלק מהתהליך, ועל כל דבר אפשר לשוחח ולנסות להגיע להסכמה", "מועמדים מוזמנים לבקש את כל האינפורמציה על מנת לקבל תמונה אמתית שתעזור להם לתת ציפיות שכר. הם אינם פסיביים בתהליך. כמגייסת עבור ארגון אני יכולה להגיד שהשכר הניתן הוא פונקציה של מס' משתנים והוא מותאם למועמד הספציפי בתהליך. אני לא יכולה לדעת מראש מי זה יהיה ולכן לא יכולה לתת הערכות שכר מראש. למעשה מועמד יכול לדעת על הארגון הרבה יותר ממה שהארגון יכול לדעת עליו בשלב של טרום ראיונות – על ידי גלישה באתר החברה, בלינקדאין ובפייסבוק, לשאוב מידע מחברת ההשמה שעובדת אתו וכו'"

 מיכל – "את עניין השכר והתנאים הנלווים לא הייתי מעלה בראיון ראשון , מציעה לחכות עם זה להתקדמות התהליך ואז לברר את זה"

ולילך מעלה נקודה חשובה נוספת – "חלק מתהליך הגיוס הוא עמום ואינו ודאי. לא כל דבר מוגדר מראש. אני חושבת שכאן טמונים ההזדמנות והפוטנציאל. הרי בסופו של דבר אם נהייה נוקשים ומוגדרים בדרישות המשרה ובשכר, ולא נאפשר גמישות – לא נצליח לגייס עובדים ויהיה הרבה יותר קשה לחפש עבודה…"

מיכל Sharing HR  " העלאת ציפיות השכר בשלב השיחה הטלפונית נועדה לראות אם על פניו יש תיאום בין הציפיות , גם אם יש פערים קלים עדיין אזמן אותך לראיון .. כל פרט נוסף מעבר לכך על התנאים גורר לא פעם שיחה/מו"מ שאינם במקומם ובהחלט מקדימים את זמנם .. הרי אנו עוד לא ממש מכירים זה את זו ולא רואים את התמונה במלואה"

מקווים שהצלחנו קצת להסביר וגם לתת טיפים מועילים 

מחזירים אליכם את הכדור לנושא הבא

מכאן הדרך כבר היתה קצרה, הזמנתי את מאיה להשתתף בכנס. מאיה הרימה את הכפפה ובנתה סקר מקיף על חווית הגיוס אשר ענו עליו למעלה מ 200 מחפשי עבודה בהווה/בעבר הלא רחוק. אלו לקחו את המשימה ברצינות ושיתפו אותנו בהרחבה. התוצאות הכלליות של הסקר הוצגו בקבוצת דיון במסגרת הכנס האחרון  (כנס מערכות יחסים בארגון – 09/02).

ואז… החלטנו ללכת עם זה עוד צעד אחד קדימה

ואנחנו הולכים לשחק פינג-פונג ….

דו שיח בין מגייסים ומועמדים

אחת לשבוע החל מיום ראשון הקרוב מאיה תציף בפנינו את ההערות/טענות של מחפשי העבודה על פי השלבים המרכזיים של תהליך הגיוס ואנו פה בעזרתכם/ן נגיב ונציג את הצד השני …

המטרה שלנו כמובן היא ששני הצדדים יבינו קצת יותר זה את זה 

בינתיים אני מזמינה אתכם לעיין בתוצאות המרתקות של הסקר

 לתוצאות 

המועמדים מגיעים אלינו מרקעים שונים ועם חוויות מגוונות ולכן כאשר אנו פוגשים במועמד חשוב לזכור את הדברים הבאים:

• תהליך ארוך של מציאת עבודה- חלק מהמועמדים מחפשים זמן רב משרה ראויה. ולא, לא בגלל שהם לא טובים, או חרוצים אלא בגלל המון סיבות . מהמקום המעורער הזה הם מגיעים אליך לראיון עבודה.
• עובדים ומחפשים במקביל – חלק גדול ממחפשי העבודה מחפשים זמן רב במקביל להיותם מועסקים, וחווים סבל אמיתי מכל יום שבו הם נאלצים לקום לעבודה, והם ממשיכים לקום כי אין ברירה. מהמקום הסובל הזה הם מגיעים אליך לראיון עבודה.
• המטרה להשיג מקסימום מידע – הדרך של מועמדים רבים רצופת קשיים ומכשולים ומעמעמת בקלות רבה את ההתלהבות הקיימת בהם, מצניחה את ביטחונם העצמי, ולראיון הם מגיעים שפופים. ולא, לא ככה הם בדרך כלל. לא כך הם היו כשהם עבדו בעבודה ראויה. הם יכולים להראות, להישמע לגמרי אחרת. אוירה נינוחה וקשובה תאפשר למועמד להביא את עצמו לידי ביטוי כך, שמקסימום המידע אודותיו ייחשף בראיון ויעזור לכם לבחון את התאמתו לארגון ולתפקיד המוצע, וההפך. המשימה לייצר אוירה נינוחה וקשובה היא באחריותכם ולטובתכם.

איך לעשות זאת:

• SMALL TALK – מומלץ לפתוח בשיחת חולין קלה, שתרגיע את המועמד. לדוגמא- האם בקלות מצא את המקום, איך היו הפקקים בדרך או להוביל אותו למטבחון שיכין לעצמו קפה או ימזוג לו מים שיעמדו לרשותו בראיון. די באחד מאלה על מנת להפחית מתח ולהפשיר את האווירה.
• בחירת שאלות- מומלץ לבחור שאלות שיתנו מידע רב יותר, ואותה שאלה יכולה להישאל בווריאציות רבות. כדאי להמנע משאלות שיאיימו על המועמד. לדוגמא- רוצים לדעת מה דעתם של המנהלים על עבודתו- שאלה על מנהל/מעסיק עוין (או כזה שפיטר אותו) יגרום למועמד להתכנס בעצמו, וקשה יהיה לו לחשוב על דברים איכותיים שאותו מעסיק יספר עליו כעובד. אפשר לשאול אחרת- מי המנהל שאיתו הוא נהנה לעבוד, ומה יספר עליו אותו מנהל. מי עוד יכול להמליץ עליו, מה תפקידו ומה יגידו עליו כעובד. יכול להיות שהמעסיק האחרון (או זה שפיטר אותו) אינו מקור מהימן למידע אודותיו כעובד.
• הטון נותן את הטון – כשהמראיין מאיר פנים, נעים בדיבורו תיווצר מעצמה תחושה של אמפטיה וקשב אמיתי. אמפטיה וקשב אמיתי עשויים לגרום למועמד להרגיש נינוח ואז ניתן להיחשף למידע נוסף וחשוב, שכן אז ההגנות קצת מוסרות ומידע רב יותר נמסר.
•  כבוד לזולת זהו ערך חשוב- לכבד את הזמן של המועמד ולא לתת לו להמתין בחוץ זמן רב. וגם אם יש עיכוב בלו"ז (וזה בהחלט קורה לעיתים) לצאת אליו, להתנצל על ההמתנה, להציע לו להיעזר במטבחון על מנת להכין לעצמו לשתות. אך לא רק- בתום הראיון לעדכן אותו מתי יזכה לתשובה. אל תשאירו את המועמד ללא תשובה במשך תקופה ארוכה. זה נכון שתמיד תשובה שלילית תאכזב, אך ישנן ווריאציות רבות ובניהן ווריאציות מכבדות, ואפילו כאלה אשר משאירות פתח קלוש לתקווה עתידית, ובכאלה כדאי להשתמש.

אמפטיה, נעימות וכבוד למועמד יעזרו לכם להגיע להרבה יותר מידע, שיוביל לבחירה טובה הרבה יותר עבור הארגון שלך והתפקיד הנדרש. מי כמוכם יודע, שתפקיד של גיוס עובדים חורץ פעמים רבות גורלו של אדם. רוב המועמדים יזכו לתשובה שלילית בכל מקרה, וזו עובדה. ובכל זאת, גם תשובה שלילית יכולה להיות מכבדת ואופטימית.

תמיד הרבה יותר נעים לסכם יום ולדעת, שגם אם חלק מהעבודה שלך כרוך במתן תשובות שליליות לאנשים, השתדלת ככל שביכולתך לעשות זאת באופן הכי עדין ומכבד.

ובנימה אישית.. קריירה, יש לזכור שלעולם אין לדעת מי יהיה זה אשר יחליט על הקידום העתידי שלך/ יקבל אותך לתפקיד הבא. זה עשוי להיות מישהו, שקשור למועמד שהיה איתך בקשר בעבר. תמיד זיכרון ממך כאדם טוב ומכבד יפתח עבורך דלתות וימנף אותך בקריירה יותר גבוה, בקלות ובמהירות רבה יותר.

נירית גלר ג'מילי – יועצת למציאת עבודה ובניית קריירה

נירית גלר ג'מילי

חיפוש עבודה הוא מיומנות שניתן לשפר ע"י כך שנימנע ממספר טעויות נפוצות.

זוהי כתבה ראשונה בסדרת כתבות העוסקת בטעויות נפוצות. הפעם נתמקד בקובץ קורות החיים עצמו ולאופן השליחה, לפני שנתחיל נזכיר כי המטרה של קורות החיים היא לזמן אתכם לראיון עבודה.

1. קובץ קורות חיים אחד המשמש לכל המשרות – לכל משרה הדגשים משלה, כל מגייס רואה צרכים שונים ומגדיר אחרת את המשרה ואת דרישות התפקיד, לכן יש להתאים את קורות החיים לכל משרה ומשרה. אם אתם פונים לכמה כיוונים צריך שיהיו לכם  כמה גרסאות של קורות החיים, שכל אחד מהם יתאים למשרה אחרת. קובץ קורות חיים אחיד שפונה לכמה כיוונים משדר עמימות וחוסר מיקוד.
2. שליחה בלתי מבוקרת של קורות חיים – שליחת קורות חיים  ללא הכרה לא זו שאינה מועילה היא מזיקה. הקפידו לשלוח קורות חיים רק למשרות שמתאימות לפרופיל שלכם בין אם משום שחסר לכם ידע בתוכנת מחשב מסוימת, או משום שאתם overqualified, ובין אם משום שאתם שולחים "סתם, כי זה נראה מעניין". אם אינכם מתאימים לפרופיל המשרה המוגדר, המגייס לא יחזור אליכם, אז מה הטעם לשלוח קורות חיים? בנוסף, הימנעו משליחה מרובה של קורות חיים – פעם אחת מספיקה. כשמגייס נתקל פעמים רבות באותם קורות חיים הוא נרתע מלזמן את המועמד וזה האחרון מתויג כנודניק.
3. פניה שחסרים בה פרטים הנדרשים בהתאם למודעה – כשמגייס כתב נא לציין ת.ז / ציפיות שכר/ צבע מועדף אל תתעלמו. התעלמות מדרישות שהציב המגייס בקורות החיים תביא ישירות להתעלמות מכם. לא חבל?!
4. שימוש בפורמט מוכן של קורות חיים – המגייסים מזהים מקילומטרים את קורות החיים המוכנים, כולם בדיוק אותו הדבר. התוצאה היא – קורות חיים שאולי כתובים נכון, אך נראים בדיוק כמו אלפי קורות חיים אחרים שקיבל המעסיק יחד עם אלו שלכם ולכן מקטינים משמעותית את הסיכוי שהם יבלטו על פני האחרים ויביאו לזימון לראיון. לכן, אם החלטתם לעשות זאת, עשו זאת בצורה מושכלת והתאימו את קורות החיים לאישיותכם וניסיונכם.
5. פרטים אישים – אחת הטעויות הנפוצות היא עודף בפרטי התקשרות, מספר רב של טלפונים, מיילים וכתובות, יוצרים אנטגוניזם אצל מעסיק, הוא אינו רוצה לנחש באיזה מספר יוכל לתפוס אתכם ולאיזו כתובת מייל לשלוח הודעות. צריך שהמידע יהיה ברור, קריא ושמיש. מן העבר השני נמצאים אלו שמשאירים למגייס לנחש את פרטיו האישיים ומחסירים פרטי התקשרות. בחרו מספר טלפון אחד בו תהיו זמינים מרבית הזמן. באם הנכם בעלי יותר מכתובת מגורים אחת כתבו את הראשית ובסוגרים אפשרות למגורים בעיר/ הישוב האחר. זה המקום לציין שאם הנכם גרים ביישוב לא גדול , לא בטוח שהמגייס הפוטנציאלי מכיר אותו לכן כדאי לציין בסוגרים את שם העיר / הישוב הגדול הקרוב / שם גוש הישובים הרלוונטי. שימו לב כי לעיתים קורות חיים ללא ציון עיר המגורים נפסלים רק בשל החשש שמדובר בישוב מרוחק. אשר לכתובות המייל, הימנעו משימוש בכתובת המייל של המעסיק הנוכחי והשתמשו בכתובת מייל גנרית – בחרו שם מייצג ולא כינויים ובדיחות.
6. כתיבת קורות חיים בסדר כרונולגי – קורות חיים כותבים מהתפקיד האחרון אחורה ולא להפך. מטרתה של כתיבה זו  היא להדגיש את הדברים האחרונים (וסביר שגם החשובים) שעשיתם. שימו לב כי מגיל מסוים ו/או ניסיון מספיק,  אין צורך לכתוב את הניסיון התעסוקתי מהעבודות המזמנות שלאחר הצבא ובתקופת הלימודים, אלא אם יש בניסיון זה כדי להוסיף לניסיונכם דבר מהותי. הסתפקו בפירוט של 15 השנים האחרונות. כנ"ל גם לגבי הלימודים בתיכון.
7. קורות חיים לא עדכניים- עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי ישנם מועמדים שלא עורכים הגהות על קורות החיים שלהם ופעמים רבות מסתפקים בהוספת מקום העבודה האחרון לקורות החיים הישנים שלהם, עד כדי שאינם מעדכנים את הטלפונים והכתובות העדכניות. כניסה לתהליך של חיפוש עבודה היא הזדמנות להתעדכן במגמות בשוק קורות החיים (לדוגמא היעלמותן של התמונות, שהיו אופנתיות לפני מספר שנים) ולעדכן את מה שעשיתם בעבר כך שניסיונכם יוביל אתכם למשרה הבאה.
8. עיצוב לא אחיד של קורות החיים- המטרה של קובץ קורות החיים היא להציג אתכם בצורה המיטבית. חשיבות העיצוב אינה רק בהיבט האסטטי, מסמך מעוצב ומאורגן כהלכה מסייע למגייס להתמקד בנושאים החשובים. העדיפו עיצוב פשוט והקפידו על שימוש בפונט אחיד, הדגשת כותרות ויצירת מבנה אחיד שיסייע בהבנה של קורות החיים.
9. שימוש בתמונות ובטבלאות – בישראל של 2013, רוב המעסיקים מגודל בינוני ומעלה משתמשים במערכות מידע. לא כל מערכות המידע מתמודדות היטב עם תמונות וטבלאות. חבל לאבד את הסיכוי להגיע לידיו של המעסיק הפוטנציאלי רק בגלל פרט טכני כה פעוט.
10. הימנעות משליחת מכתב מקדים – נכון, לא כל המגייסים קוראים את המכתב המקדים אך האם כדאי לוותר עליו? מכתב מקדים הוא ההזדמנות שלכם להראות למגייס איך אתם מתאימים למשרה, מדוע לא לנצל זאת? שימו לב כי מכתב שבו כתוב רק משפט סתמי כגון: אשמח להגיע לראיון , אינו משרת את המטרה ולכן מייתר אותו לחלוטין.

 ולפני שנסיים נציין, כי ישנם מקרים בהם דווקא מה שנחשב כטעות בקורות החיים, הוא שיצור את היתרון התחרותי שלכם בשוק. לדוגמא – אם אתם מועמדים לתפקיד של דוגמנות, ישנה חשיבות גדולה להוספת תמונה ואילו אם אתם מעצבים גרפים, קובץ מעוצב ומיוחד, עשוי להדגים את היכולות שלכם ולהגדיל את סיכוייכם להתקבל לעבודה.

 בהצלחה

לימור רביד – מנהלת משאבי אנוש ומלווה מועמדים בתהליכי חיפוש עבודה.